מיתוסים בנושא כיוון פסנתרים ומכווני פסנתרים

מיתוס מספר 1:

אין צורך לכוון פסנתר אם לא מנגנים בו.  

עובדה מספר 1:  


פסנתר יוצא מכיוון גם כשלא מנגנים בו היות והוא מושפע תדיר משינויי טמפרטורה ולחות. פסנתר שלא מכוון מספר שנים יצא מכיוון וישמע רע וזאת בעקבות שינויי המרווחים בין צליליו ובנוסף - וזה העניין החשוב ביותר – מתח המיתרים הכללי יורד. מה זה אומר? זה אומר שמה שהיה פעם "דו" ירד ועכשיו זה איפשהו בין "דו" ל"סי" ואם זה פסנתר שמחזיק כיוון פחות טוב לאחר כמה שנים הוא עלול לרדת בחצי טון/טון ואפילו יותר!

למרות שאפשר לכוון פסנתר כזה ביחס לעצמו זה לא נכון מוסיקלית לאוזן שלנו ובטח שלא לאוזן של ילד/ה המתחילים ללמוד לנגן.

בנוסף, כיוון פסנתר שבו "מעלים" אותו בחזרה לגובה האבסולוטי מגדיל את הסיכוי לפקיעת מיתרים ויידרוש בשנה שלאחר מכן יותר כיוונים עד שיחזור למצב יציב ורגיל הדורש כיוון עד שניים בשנה הווה אומר הוצאות מיותרות.

יחד עם כיוון הפסנתר מומלץ לעשות ניקוי פנימי יסודי – הזדמנות לעינו המקצועית והבוחנת של מכוון הפסנתרים אשר יבדוק את כל חלקי הפסנתר וכמובן ניקוי האבק מתוך הפסנתר ותחת הקלידים אשר משמש בית גידול למזיקים הפוגעים בפסנתר דוגמת העש האוכל את חלקי הלבד (פטישים וכדו').


מיתוס מספר 2:

פסנתרים משתבחים עם השנים

עובדה מספר 2:

פסנתרים הם כלי נגינה מכניים עם אלפי חלקים נעים. חלקים אלו כמו בכל מנגנון מכני אחר הולכים ונשחקים עם השימוש ודורשים החלפה, חידוש ו/או כיוונון (כמו "ברקסים" לדוגמה במכונית).
לאחר עשורים רבים של נגינה וכיוונים מאבדים מיתרי הפסנתר את התכונות האלסטיות שלהם.
בחלק מהמקרים אף נסדק לוח התהודה - העץ עצמו או בחיבורים המודבקים - תלוי מאוד באיכות הפסנתר ובתנאים בהם הפסנתר שהה במשך חייו.
מנסיוני, פסנתרים מאוד ישנים אשר לא עברו החלפת מיתרים ופטישים ושאר תיקונים בדרך כלל "מצלצלים" לא טוב ועל אחת כמה וכמה אם לוח התהודה שלהם נפגם.


את הכל כמובן ניתן לתקן ולשפץ ובחלק מהמקרים פסנתרים איכותיים ישנים מהפירמות האיכותיות ביותר אף כדאי ומשתלם יותר לשפץ לעומת קניית פסנתר חדש מאותה רמה.


מיתוס מספר 3:

כל תזוזה של הפסנתר מחייבת כיוון

עובדה מספר 3:

קיים הבדל גדול בין פסנתר שהובל מבית לבית לדוגמה על משאית לעומת פסנתר ששינה מיקום בסלון או עבר מחדר לחדר באותו הבית.

אם אנחנו מובילים את הפסנתר בתוך הבית על עגלה מתאימה או לחילופין על גלגליו (אם הם הוחלפו בחדשים שמתאימים לזה) בעדינות רבה, הפסנתר גם לא מיטלטל וגם נשאר פחות או יותר באותם תנאי טמפרטורה ולחות. במצב כזה כיוון הפסנתר לא ישתנה ואם כן רק במעט מאוד ולכן לא יידרש כיוון לפני מועד הכיוון הרגיל.

לאחר הובלה "רצינית" יותר הפסנתר אכן ידרוש כיוון לאחר הגעתו למיקומו החדש. מומלץ להמתין שבועיים לפני שקוראים למכוון הפסנתרים על מנת לתת לפסנתר "להתרגל" לתנאים החדשים וזאת על מנת להרוויח כיוון פסנתר יציב יותר שיחזיק זמן רב יותר.

בכל מקרה מומלץ להשתמש בשירותיו של מוביל פסנתרים מקצועי גם להזזה של הפסנתר בתוך הבית וכך ליהנות משקט נפשי ושמירה על הגב והפסנתר שלכם.

נמרוד פסנתרים ישמח להמליץ על מובילי פסנתרים מקצועיים.


מיתוס מספר 4:

מכווני פסנתרים עיוורים ניחנים בשמיעה טובה יותר כפיצוי על העדר הראייה ולכן מכוונים פסנתר טוב יותר ממכווני פסנתרים רואים.

עובדה מספר 4:

חושיהם של עיוורים אכן מפצים על העדר הראייה וכך גם חוש השמיעה.

אך כשמדובר בשנים רבות של אימון בכיוון פסנתרים שמיעתם של מכווני הפסנתרים עיוורים ורואים משיגה רזולוציה מקסימלית אליה יכולה להגיע האוזן האנושית.

אני מהניח שהיתרון לעיוור הרוצה ללמוד לכוון פסנתרים יבוא לידי ביטוי בתקופה קצרה יותר הנדרשת להשגת מיומנות השמיעה והרזולוציה הגבוהה לעומת אדם רואה.


מיתוס מספר 5:

מכווני פסנתרים חייבים להיות בעלי שמיעה אבסולוטית

עובדה מספר 5:

פסנתר הוא למעשה כלי נגינה "מאוזן" ולא מכוון - על כך מוזמנים לקרוא במאמר "כיוון פסנתרים – טמפרמנט והכיוון המושווה".

שמיעה אבסולוטית היא היכולת לזהות צליל בשמו מיד כששומעים אותו אך מכאן ועד לדייק ברמת הרזולוציה הנדרשת על מנת לכוון פסנתר המרחק גדול.

גם היכולת לזהות שצליל מסויים גבוה מעט או נמוך מעט ממה שהוא אמור להיות עדיין לא מגיעה לרזולוציה הנדרשת.

אם ניקח לדוגמה שני מיתרים היוצרים את הצליל דו במרכז הפסנתר, נוכל להשוות אותם אחד לשני ולכוונם לאותו הגובה (תדר) בשני אופנים - נקשיב להם לסירוגין או בעת ובעונה אחת. בדיקה פשוטה מגלה שרמת הדיוק באפשרות השניה גבוהה פי עשר בקירוב מהאפשרות הראשונה.

פרט חשוב נוסף הוא שהתדרים המתקבלים בכיוון מושווה שונים במעט בין פסנתר לפסנתר (חוץ מהצליל הראשון שמושווה למקור אבסולוטי חיצוני כמו קולן) וניתן למצאם אך ורק ע"י השוואה - נגינת שני צלילים בעת ובעונה אחת -  כך ניתן להבחין בתנודה הנוצרת בינהם ואז למתוח/לרפות אחד מהם.  מתחילים בהשוואת ה"לה" (שמימין ל"דו" האמצעי) לקולן המייצר 440hz או לטיונר. בשלב השני משווים את אותו ה"לה" ל"לה" הנמצא אוקטבה מתחתיו ומכאן ממשיכים בסדרת קווינטות וקווארטות על מנת לכוון את שאר הצלילים שבתוך אותה האוקטבה. כך מתקבלת אוקטבה מושוות אותה "מעתיקים" ימינה ושמאלה לכל אורך המקלדת.

מכאן ששמיעה אבסולוטית אינה רלוונטית למיומנות כיוון הפסנתרים אלא שמיעה רלטיווית טובה ושנים של אימון האוזן (המוח למעשה).


מיתוס מספר 6:

כשהולכים לרכוש פסנתר אפשר להיעזר במכוון פסנתרים או במורה לפסנתר ומכיוון ששניהם קשורים לפסנתר זה הינו הך.

עובדה מספר 6:

מורות ומורים לפסנתר יחוו דעתם המקצועית לגבי מגע הקלידים בפסנתר ואת טעמם לגבי צלילי הפסנתר וכבודם במקומם. חלקם גם מבינים ומכירים ברמה זו או אחרת את אופן פעולת המנגנון שבתוך הפסנתר אך על מנת לאתר פגמים כמו סדקים בלוח התהודה, סדקים ביציקה עליה מתוחים המיתרים, שחיקה גבוהה של חלקי הפסנתר הנעים, לחות גבוהה הפוגעת במשקולות העופרת בקלידים ובצירי החלקים הנעים ובאופן כללי על מנת לבחון את מצבו המכני של הפסנתר כמו גם את יעילות מגע הקלידים (יש כמובן הבדלים במגע בין פסנתרים שונים אך גם פסנתר ספציפי עלול להימצא במצב לא מתוחזק כך שניתן לשפר את מגע קלידיו ע"י רגולציה) מומלץ להיעזר בשירותיו של מכוון וטכנאי פסנתרים מקצועי.

כמו שתעדיפו לרכוש רכב עם מכונאי לצידכם לעומת מורה הנהיגה כך תעדיפו כשתלכו לרכוש פסנתר שיהיה לצידכם מכוון וטכנאי פסנתרים המכיר את הפסנתר על בוריו.

מוזמנים לקרוא בדף "רכישת פסנתר" מאמרים שכתבתי בנושא.


מיתוס מספר 7:

באיזורים יבשים כדאי להניח כלי קיבול עם מים על ריצפת הפסנתר ולהוסיף מים מידי פעם.

עובדה מספר 7:

הלחות היחסית האידיאלית עבור הפסנתר היא 42%. שינויי לחות גבוהים עלולים לגרום במשך השנים לסדקים בלוח התהודה, התפרקות חיבורים מודבקים, פגיעה בעץ בו נמצאים ברגי הכיוון, חלודה על המיתרים, תקיעת חלקי המכניקה ופגיעה כללית בגוף הפסנתר.

כשמניחים כלי קיבול עם מים על ריצפת הפסנתר אין יכולת לשלוט ברמת הלחות היחסית ולכן היא עלולה להיות גבוהה מהרצוי, דבר העלול להביא לאחר שנים להיווצרות הנזקים הנ"ל ולכן מומלץ לא לעשות זאת.

על מנת לתת לפסנתר את התנאים האידיאלים נמקם אותו בבית על קיר פנימי (רצוי לא על קיר משותף עם מקלחת), לא בחשיפה ישירה לשמש, לא תחת חלון, לא ליד תנור ולא מול מזגן.

ככלל, נשתדל למקם את הפסנתר באיזור בבית שבו תנאי הלחות היחסית והטמפרטורה הכי יציבים. כך נשמור על הפסנתר מפני נזקים ובנוסף הפסנתר יהיה יציב יותר ויקח לו זמן רב יותר לצאת מכיוון

באיזורים לחים או יבשים במיוחד מומלץ להתקין בתוך הפסנתר מערכת ששומרת על נתוני הלחות היחסית והטמפרטורה קבועים.


מיתוס מספר 8:

כל מכווני הפסנתרים הם למעשה גם טכנאי פסנתרים ומכירים את הפסנתר על בוריו

עובדה מספר 8:

זהו המצב הרצוי לטובת הפסנתר שלכם כשמכוון הפסנתרים שלכם מכוון אותו אחת לשנה/חצי שנה (כיוון פסנתר מומלץ לעשות פעם עד פעמיים בשנה).

בפועל המצב שונה - מכוון פסנתרים שיודע למתוח ולכוון את מיתרי הפסנתר לא בהכרח למד גם טכנאות פסנתרים ואם זה המצב הוא לא יוכל לתקן תקלות הקשורות בצד המכני של הפסנתר כמו פטישים שחוזרים לאט, רעשים מכניים שונים, קלידים תקועים, פדל שלא עובד וכדומה.

לעומת זאת, מי שהוכשר כטכנאי פסנתרים ועבד שנים בבית מלאכה לתיקון ושיפוץ פסנתרים לא בהכרח למד לכוון פסנתרים.

נמרוד, מכוון וטכנאי פסנתרים למד ועבד כטכנאי פסנתרים בבית המלאכה של רן פורטוגלי כעשר שנים וכן למד ממנו את מלאכת כיוון הפסנתרים בשיטה המסורתית כשהצטרף אליו לכיווני פסנתר.

כשנמרוד יפגוש את הפסנתר שלכם מובטח לכם שירות מקצועי ברמה הכי גבוהה.


מיתוס מספר 9:

כיוון פסנתרים בהסתמך על טיונר/מחשב הוא כיוון ממוחשב ולכן מדוייק יותר

עובדה מספר 9:

הטיונר והמחשב עושים חישוב מתמטי ממוצע של התדרים ולכן אם נכוון פסנתר בהסתמך עליהם בלבד נקבל פסנתר מכוון בקירוב. למה? האוזן האנושית ומה שהיא "רוצה" לשמוע (למעשה המוח).

כיוון פסנתר נעשה בתהליך הבא:

את ה"לה" שמימין ל"דו" האמצעי בפסנתר מכוונים לתדר 440hz לפי מקור אבסולוטי כמו קולן או טיונר (לפעמים 442hz תלוי בנסיבות ובבקשת המנגן), את ה"לה" שנמצא תחתיו מכוונים כאוקטבה זכה (מושלמת – ללא תנודות בצליל) ביחס אליו ואת שאר הצלילים בין שני ה"לה" ע"י הקשבה לסדרת מרווחים בתחומי האוקטבה (קווינטות וקווארטות) כשהכיוון עצמו נעשה אך ורק ע"י הקשבה לתנודות שבין שני צלילים המנוגנים בעת ובעונה אחת.

כאן אנו נתקלים בפרדוקס הטומן בחובו כיוון פסנתר - אם ננסה לכוון את כל הקווינטות והקווארטות כשהן זכות, תמיד נשאר עם מרווח אחד שמזייף באופן חמור. הפשרה היא "פריסת" הסטייה בין כל המרווחים. בתהליך זה מתקבל מצב שבו כל המרווחים לא זכים (למעט האוקטבות) – דבר הנסבל ע"י האוזן שלנו - ולכן אפשר להגיד שהפסנתר הוא כלי מאוזן ולא מכוון.

סידור הצלילים (תדרים) הנ"ל נקרא הטמפרמנט של הפסנתר. הוא יחודי לכל פסנתר ונגזר מסוגו, גילו, מיקומו, גודלו והחומרים ממנו עשוי.

אם נקח לדוגמה שני פסנתרים המכוונים 440hz ונדגום את שאר הצלילים בהם נגלה שאף על פי ששניהם נשמעים מצויין בכל פסנתר תתקבל סדרת תדרים שונה במקצת.

לסיכום, הטיונר והמחשב לא יחליפו את האוזן האנושית. יחד עם זאת הם כלי עזר נהדרים ובחלק מתהליך הכיוון אפשר ואף רצוי להשתמש בהם.

הרשימה מתעדכנת :)


מיתוסים בנושא כיוון פסנתרים ומכווני פסנתרים
מיתוסים בנושא כיוון פסנתרים ומכווני פסנתרים